האם באמת ניתן למחוק רישום פלילי?
המונח "מחיקת רישום פלילי" נשמע כאילו ניתן להגיש בקשה אחת ולהעלים את העבר מן המערכת. המציאות המשפטית מורכבת יותר.
יש להבחין בין הרשעה שנרשמה במרשם הפלילי, תיק חקירה שנסגר, תיק שעדיין ממתין להכרעה ורישום שגוי. לכל אחד מהם משמעות אחרת, תקופות שונות ומסלול טיפול נפרד.
כאשר קיימת הרשעה חלוטה, לא ניתן לפנות למשטרה בבקשה רגילה למחוק אותה רק משום שחלף זמן או משום שהיא מקשה על האדם. הרישום כפוף לתקופות ההתיישנות והמחיקה הקבועות בחוק. במקרים מתאימים ניתן לפנות לנשיא המדינה בבקשת חנינה ולקיצור התקופות.
לעומת זאת, כאשר מדובר בתיק חקירה שנסגר ללא כתב אישום, אין מדובר בהרשעה פלילית. הטיפול עשוי להיעשות באמצעות בקשה לשינוי עילת הסגירה להיעדר אשמה פלילית או באמצעות בקשה לביטול הרישום המשטרתי של התיק הסגור.
לפני שמגישים בקשה, צריך אפוא לדעת מה בדיוק רשום, מה מקור הרישום ואיזה גוף מוסמך לטפל בו.
מהו רישום פלילי?
המרשם הפלילי כולל הרשעות והחלטות שיפוטיות נוספות שנקבעו בחוק. רישום כזה נוצר בעקבות הליך שהתקיים בבית המשפט, ולא רק משום שאדם נחקר או נעצר.
גם כאשר אדם סיים לרצות את עונשו, שילם את הקנס או השלים עבודות שירות, ההרשעה אינה נעלמת מיד. היא ממשיכה להיות כפופה לתקופות הקבועות בחוק המידע הפלילי ותקנת השבים.
חשוב גם לדייק במשמעות המילה "מחיקה". בתום תקופת המחיקה המידע אינו בהכרח מושמד פיזית מכל מאגר. מעמדו המשפטי משתנה והאפשרות למסור אותו מצטמצמת באופן משמעותי. רק מספר מצומצם של גופים ובעלי תפקידים המנויים בחוק עשויים לקבל מידע שנמחק, ובנסיבות שהחוק מתיר.
תקופת ההתיישנות ותקופת המחיקה
חוק המידע הפלילי קובע שני שלבים מרכזיים בחייו של הרישום.
במהלך תקופת ההתיישנות ניתן למסור את המידע לגופים הזכאים לקבלו לפי החוק. לאחר שתקופה זו מסתיימת, היקף הגופים הרשאים להיחשף למידע מצטמצם.
לאחר מכן מתחילה תקופת המחיקה. בתום תקופה זו חלות הגבלות רחבות יותר על מסירת המידע ועל השימוש בו.
משך התקופות אינו אחיד. הוא מושפע מגילו של האדם בעת ביצוע העבירה, מסוג ההחלטה השיפוטית, מן העונש שנגזר, מתקופת המאסר אם הוטלה ומרישומים נוספים שנוספו במהלך השנים. בעבירות מסוימות חלים הסדרים מיוחדים, ובנסיבות מסוימות הרשעה נוספת עשויה להשפיע על חישוב התקופות.
לכן, אין תשובה כללית לשאלה מתי רישום פלילי "נמחק". יש לחשב את התקופות בהתאם לנתונים המדויקים של פסק הדין ושל האדם הנוגע בדבר.
כיצד בודקים מה רשום?
השלב הראשון הוא קבלת תמונה מדויקת. כל אדם רשאי לגשת לתחנת משטרה ולעיין במידע הפלילי, המשטרתי והתעבורתי המיוחס לו, בהתאם להליך שקבעה משטרת ישראל.
הבדיקה מאפשרת להבחין בין הרשעה, תיק סגור, תיק הממתין לבירור דין ורישומים מסוגים אחרים. לעיתים אדם בטוח שיש לו "עבר פלילי", אך בפועל קיים רק תיק חקירה סגור. במקרים אחרים הוא סבור שהרישום כבר נמחק, אך בחישוב התקופות מתברר כי הוא עדיין מצוי בתקופת ההתיישנות או המחיקה.
בלי הבדיקה הזו קיימת סכנה שתוגש בקשה לגוף שאינו מוסמך או במסלול שאינו מתאים.
קיצור תקופת ההתיישנות או המחיקה באמצעות חנינה
נשיא המדינה מוסמך, במקרים המתאימים, לקצר את תקופת ההתיישנות או את תקופת המחיקה החלה על הרשעה. הפנייה נעשית במסגרת בקשת חנינה.
החנינה אינה ערעור נוסף על פסק הדין ואינה הליך משפטי שנועד להכריע מחדש באשמה. ככלל, נשיא המדינה דן בבקשות לאחר שההליכים המשפטיים הסתיימו. מדובר בסמכות מיוחדת שבשיקול דעת, המופעלת במקרים המצדיקים הקלה מעבר להסדר הרגיל שבחוק.
עצם קיומה של הרשעה אינו מספיק לקבלת חנינה, וגם צורך ברישיון או במקום עבודה אינו מבטיח שהבקשה תתקבל. יש להציג תמונה מלאה של הדרך שעשה המבקש מאז ההליך הפלילי ולהסביר מדוע קיימת הצדקה ממשית לקיצור התקופות בעניינו.
מה נבחן במסגרת בקשת חנינה?
כל בקשה נבחנת לפי נסיבותיה, אולם ניתן משקל, בין היתר, לאופי העבירה ולחומרתה, לזמן שחלף, לעונש שהוטל, לקיומם של רישומים נוספים ולהתנהלות המבקש לאחר ההרשעה.
יש חשיבות גם לתהליך השיקום. יציבות תעסוקתית, שירות צבאי או מילואים, לימודים, טיפול, חיי משפחה, פעילות קהילתית והמלצות מגורמים המכירים את המבקש עשויים לסייע בהצגת השינוי שעבר.
לצד זאת, יש להסביר את הצורך המעשי בבקשה. פגיעה קונקרטית באפשרות להתקדם בעבודה, לעסוק במקצוע מסוים, לקבל רישיון או לממש הזדמנות ממשית תהיה משמעותית יותר מטענה כללית שלפיה הרישום אינו נוח.
בקשה טובה אינה רשימה של תעודות ומכתבי המלצה. עליה לחבר בין העבר, הדרך השיקומית והצורך הנוכחי, באופן אמין ומאוזן. אין טעם להפריז או להציג תמונה מלאכותית. גוף הבוחן בקשות חנינה מצפה לקבל את התמונה המלאה, לרבות החלקים שאינם נוחים למבקש.
האם מעסיק רשאי לדרוש מידע פלילי?
לא כל מעסיק רשאי לקבל מידע פלילי. חוק המידע הפלילי מגביל את מסירת המידע לגופים ולמטרות שנקבעו בו, ואף אוסר על גורם שאינו זכאי לקבל מידע לדרוש מן האדם תצהיר או הצהרה על עברו הפלילי בניסיון לעקוף את הוראות החוק.
עם זאת, קיימים תפקידים, רישיונות ומסגרות שבהם גוף מוסמך רשאי לקבל מידע ולשקול אותו. גם אז, עצם קיומו של רישום אינו אמור להוביל בהכרח לדחייה אוטומטית. יש לבחון את מהות העבירה, הזמן שחלף, הזיקה לתפקיד והשיקום שעבר האדם.
בפועל, רישום פלילי עלול להקשות במיוחד בתחומים המחייבים רישוי, אמון מוגבר, עבודה עם אוכלוסיות מוגנות או בדיקה ביטחונית. הוא עשוי גם להשפיע על בקשות המוגשות לרשויות במדינות זרות, בהתאם לדין ולמדיניות הנהוגים בכל מדינה.
תיק סגור אינו רישום פלילי של הרשעה
אחת הטעויות הנפוצות היא לפנות לנשיא המדינה בבקשה למחיקת תיק חקירה שנסגר. לנשיא המדינה אין סמכות למחוק רישום משטרתי פנימי של תיק סגור.
כאשר תיק נסגר בעילה של היעדר ראיות מספיקות או משום שנסיבות העניין אינן מתאימות להעמדה לדין, ניתן לבחון שני מסלולים נפרדים.
המסלול הראשון הוא בקשה לשינוי עילת הסגירה להיעדר אשמה פלילית. בקשה זו מתמקדת בחומר החקירה ובטענה שאין הצדקה להותרת חשד ממשי כלפי האדם. אם העילה משתנה, רישום התיק מוסר מהמרשם המשטרתי.
המסלול השני הוא בקשה לביטול רישום של תיק סגור. במסלול זה נבחנים תנאי הסף ואמות המידה שקבעה המשטרה, ובהם הזמן שחלף, חומרת העבירה, גילו של המבקש, מספר הרישומים ונסיבותיו האישיות.
לא מדובר באותו הליך. שינוי עילת סגירה עוסק בצדקת החשד; ביטול רישום של תיק סגור עוסק בהצדקה להמשיך ולהחזיק ברישום לאחר חלוף הזמן ובהתחשב בנסיבות האדם.
מה עושים כאשר הרישום שגוי?
אם נמצא במרשם מידע שאינו שייך לאדם, פרט שהוזן באופן שגוי או מידע שאינו תואם את ההחלטה השיפוטית, המסלול המתאים הוא בקשה לתיקון הטעות.
אין צורך להמתין להתיישנות או לפנות בבקשת חנינה כדי לתקן מידע שנרשם שלא כדין. עם זאת, יש להציג מסמכים ברורים התומכים בטענה, כגון פסק הדין, החלטה שיפוטית או אישור רשמי אחר.
האם מחיקת הרישום מבטלת את פסק הדין?
קיצור תקופות ההתיישנות או המחיקה אינו מבטל את הכרעת הדין ואינו הופך את ההרשעה לזיכוי. גם לאחר חנינה, המשמעות המשפטית תלויה בסוג ההקלה שעליה הורה נשיא המדינה ובהוראות חוק המידע הפלילי.
מטרת ההליך אינה לשכתב את ההיסטוריה, אלא לצמצם את ההשלכות העתידיות של הרשעה לאחר שהאדם נשא בעונשו, שינה את דרכו והוכיח כי קיימת הצדקה לאפשר לו להתקדם בחייו.
מי שמבקש לבטל הרשעה משום שלטענתו נפלה טעות בפסק הדין נדרש לבחון מסלולים אחרים, כגון ערעור או משפט חוזר, בהתאם לנסיבות ולמועדים הקבועים בדין.
עורך דין למחיקת רישום פלילי ירין סבג
משרד עורך דין ירין סבג מטפל בבקשות הנוגעות לרישום פלילי ולרישום משטרתי, ובהן בקשות חנינה לקיצור תקופות התיישנות ומחיקה, שינוי עילת סגירת תיק, ביטול רישום של תיקים סגורים ותיקון מידע שגוי.
הטיפול מתחיל בזיהוי מדויק של סוג הרישום ושל המסלול המשפטי המתאים. לאחר מכן נבחנים פסקי הדין או חומרי החקירה, נסיבותיו האישיות של המבקש, התהליך שעבר והצורך המעשי המצדיק את הפנייה.
הניסיון שנצבר במשרד בייצוג בהליכים פליליים ובהתנהלות מול רשויות המדינה מאפשר לבנות בקשה שאינה מסתפקת באמירות כלליות על פתיחת דף חדש. לניסיון זה מצטרף הרקע המקצועי של עורך דין ירין סבג בפרקליטות המדינה, המעניק היכרות עם האופן שבו מידע פלילי נבחן ועם הצורך להציג טיעון מדויק, אמין ומגובה במסמכים.
עבר פלילי אינו נעלם באמצעות ניסוח יפה, ולא כל רישום ניתן למחוק מיד. אבל כאשר האדם כבר אינו אותו אדם שהיה בזמן העבירה, וכאשר הדין מאפשר לפנות במסלול מתאים, אין סיבה לתת לעבר להכריע לבדו גם את העתיד.
