נהיגה בשכרות

נהיגה בשכרות היא אחת מעבירות התעבורה החמורות ביותר. הרשעה בעבירה עלולה להוביל לפסילת רישיון ממושכת, קנס, פסילה על תנאי ולעיתים גם לענישה נוספת. במקרים רבים, עוד בטרם הוגש כתב אישום, הנהג מוזמן לשימוע ועלול להיפסל מנהלית ולהתמודד עם איסור שימוש ברכב.

עם זאת, עצם קבלת תוצאה בבדיקת ינשוף אינה מייתרת את הצורך לבחון את נסיבות המקרה ואת התשתית הראייתית. תיק נהיגה בשכרות מורכב ממספר שלבים וראיות, ויש לבדוק אם המשטרה עמדה בדרישות החלות עליה ואם ניתן לבסס על הראיות הרשעה.

מהי נהיגה בשכרות?

פקודת התעבורה אוסרת על אדם לנהוג ברכב כשהוא שיכור. אדם עשוי להיחשב שיכור, בין היתר, כאשר נמצא בגופו ריכוז אלכוהול העולה על הרף הקבוע בחוק, כאשר הוא נתון תחת השפעת משקה משכר, או כאשר הוא שותה אלכוהול בזמן הנהיגה או בעת שהוא ממונה על הרכב.

חשוב להדגיש כי השאלה אם הנהג מרגיש שיכור אינה קובעת אם נעברה עבירה. גם אדם שמרגיש צלול, מדבר כרגיל וסבור שהוא מסוגל לנהוג, עשוי להיחשב שיכור מבחינה משפטית אם ריכוז האלכוהול שנמצא בגופו עולה על הרף החל עליו.

מהו רף האלכוהול המותר לנהג רגיל?

לגבי נהג שאינו משתייך לאוכלוסייה שעליה חל הרף המחמיר, הרף הקבוע בדין הוא:

• מעל 240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף;
• מעל 50 מיליגרם אלכוהול ב-100 מיליליטר דם.

בכל הנוגע לבדיקת ינשוף, בעקבות הפסיקה ומרווח הביטחון שנקבע ביחס לתוצאות המכשיר, האכיפה מתבצעת ככלל מתוצאה של 290 מיקרוגרם אלכוהול ומעלה בליטר אוויר נשוף.

ההבחנה בין הרף הקבוע בדין לבין רף האכיפה חשובה. עם זאת, אין להסיק ממנה כי כל תוצאה הנמוכה מ-290 מיקרוגרם שוללת בהכרח אפשרות לייחס עבירה אחרת הנוגעת להשפעת אלכוהול. יש לבחון את כלל נסיבות האירוע והראיות שנאספו.

מהו רף האלכוהול לנהג צעיר, נהג חדש ונהג מקצועי?

החוק קובע רף מחמיר במיוחד לגבי:

• נהג חדש;
• נהג שטרם מלאו לו 24 שנים;
• נהג בעת נהיגה ברכב ציבורי;
• נהג בעת נהיגה ברכב מסחרי או ברכב עבודה שמשקלו הכולל המותר עולה על הקבוע בחוק.

לנהגים אלה הרף הקבוע הוא:

• מעל 50 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף;
• מעל 10 מיליגרם אלכוהול ב-100 מיליליטר דם.

זהו רף נמוך מאוד. לכן, מבחינה מעשית, נהג צעיר או נהג חדש ששתה אלכוהול אינו יכול להסתמך על מספר הכוסות ששתה, על פרק הזמן שחלף או על תחושתו האישית.

האם קיימת כמות אלכוהול שאפשר לשתות ולנהוג?

אין נוסחה אחידה המאפשרת לקבוע כמה אלכוהול אדם יכול לשתות לפני נהיגה. ריכוז האלכוהול בגוף מושפע ממשקל הגוף, מין, קצב השתייה, סוג המשקה, כמות המזון שנאכלה, הזמן שחלף ממועד השתייה ומאפיינים אישיים נוספים.

לכן, גם אם שני אנשים שתו אותה כמות, תוצאות הבדיקה שלהם עשויות להיות שונות. אמירות כמו “שתיתי רק כוס אחת” או “חיכיתי שעה לפני שנהגתי” אינן מבטיחות שריכוז האלכוהול יהיה מתחת לרף.

הדרך הבטוחה היחידה היא להימנע מנהיגה לאחר שתיית אלכוהול.

כיצד מתבצעת בדיקת שכרות?

הליך האכיפה עשוי לכלול בדיקת נשיפון, בדיקת מאפיינים ובדיקת ינשוף. בנסיבות המתאימות ניתן לדרוש גם מסירת דגימת דם.

בדיקת נשיפון

הנשיפון משמש לבדיקה ראשונית ולהתרשמות אם קיים אלכוהול בגופו של הנהג. ככלל, תוצאת הנשיפון אינה משמשת לבדה להוכחת ריכוז האלכוהול בבית המשפט, אלא מובילה במקרים המתאימים להמשך בדיקה באמצעות מכשיר הינשוף.

בדיקת מאפיינים

במסגרת בדיקת המאפיינים השוטר מתרשם מהתנהלות הנהג ומבקש ממנו לבצע פעולות שונות. השוטר עשוי להתייחס לאופן הדיבור, היציבה, ההליכה, הבנת ההוראות, ריח האלכוהול והתרשמותו הכללית מהנהג.

בדיקת המאפיינים מבוססת במידה רבה על התרשמותו של השוטר. לכן, יש לבחון את אופן עריכתה ואת המשקל שניתן לייחס לתוצאותיה בנסיבות המקרה.

בדיקת ינשוף

הינשוף הוא מכשיר נשיפה ראייתי שבאמצעותו נמדד ריכוז האלכוהול באוויר הנשוף. תוצאת הבדיקה עשויה לשמש ראיה מרכזית לצורך הגשת כתב אישום בעבירת נהיגה בשכרות.

עם זאת, כדי להסתמך על התוצאה נדרש להראות כי הבדיקה נערכה כדין וכי התוצאה שהתקבלה אמינה. בחינת תיק שכרות אינה מסתכמת בקריאת המספר המופיע בפלט, אלא מחייבת בחינה מקצועית של ההליך ושל חומר הראיות בכללותו.

בדיקת דם

בנסיבות הקבועות בחוק ניתן לדרוש מנהג למסור דגימת דם לצורך בדיקת ריכוז האלכוהול בגופו. הדבר עשוי להתרחש, בין היתר, כאשר הנהג היה מעורב בתאונת דרכים או כאשר קיים חשד מתאים לנהיגה בשכרות.

גם תוצאת בדיקת דם אינה נבחנת במנותק מיתר הראיות. יש לבדוק את חוקיות הדרישה ואת תקינות ההליך שבמסגרתו ניטלה ונבדקה הדגימה.

מה ההבדל בין נהיגה בשכרות לנהיגה תחת השפעת אלכוהול?

למרות הדמיון בין המונחים, נהיגה בשכרות ונהיגה תחת השפעת משקאות משכרים אינן בהכרח אותה עבירה.

נהיגה בשכרות מיוחסת בדרך כלל כאשר קיימת תוצאה המעידה על ריכוז אלכוהול העולה על הרף החל על הנהג, כאשר הנהג מסרב כדין למסור דגימה, או כאשר מתקיימת אחת החלופות האחרות הקבועות בפקודת התעבורה.

נהיגה תחת השפעת אלכוהול עשויה להתבסס גם על אופן הנהיגה, התנהגות הנהג, בדיקת המאפיינים וראיות נוספות המלמדות על פגיעה בכושר הנהיגה.

להבחנה בין העבירות עשויה להיות משמעות לעניין אופן ניהול התיק ורמת הענישה.

האם מותר לסרב לבדיקת ינשוף?

סירוב לבצע בדיקת שכרות אינו מונע הגשת כתב אישום. כאשר נהג נדרש כדין למסור דגימה, הוסברה לו משמעות הסירוב והוא מסרב לבצע את הבדיקה, החוק עשוי לראות בו כמי שנהג בשכרות.

עם זאת, יש להבחין בין סירוב מכוון לבין מצב שבו הנהג ניסה לבצע את הבדיקה אך לא הצליח. קושי רפואי, מגבלה נשימתית, אי-הבנת ההוראות או נסיבות אחרות עשויים להיות רלוונטיים, בהתאם לראיות ולתיעוד הקיים.

לכן, לא כל אירוע שבו לא התקבלה דגימת נשיפה תקינה מוביל בהכרח למסקנה משפטית זהה.

מה קורה לאחר שנמצאה תוצאה גבוהה בבדיקת ינשוף?

כאשר מתקבלת תוצאה העולה על הרף, הנהג עשוי לקבל הזמנה לדין וכתב אישום המייחס לו נהיגה בשכרות. נוסף על כך, הוא עשוי להיות מוזמן לשימוע בפני קצין משטרה.

במסגרת השימוע רשאי קצין המשטרה להורות על פסילה מנהלית של רישיון הנהיגה למשך 30 ימים. אם הנהיגה הייתה קשורה לתאונת דרכים, תקופת הפסילה עשויה להגיע ל-60 ימים, ובתאונה קטלנית ל-90 ימים.

במקרים המתאימים ניתן להורות גם על איסור שימוש ברכב למשך 30 ימים, לרבות כאשר הרכב שייך לאדם אחר.

ניתן לפנות לבית המשפט לתעבורה בבקשה לבטל את הפסילה המנהלית, לקצרה או לבטל את איסור השימוש ברכב. ההחלטה תלויה בנסיבות המקרה, בתשתית הראייתית ובמסוכנות המיוחסת לנהג.

מה העונש על נהיגה בשכרות?

סעיף 39א לפקודת התעבורה קובע כי הרשעה בעבירת נהיגה בשכרות גוררת, ככלל, פסילת רישיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משנתיים.

כאשר הנהג הורשע בעבירה זו בשנה שקדמה לעבירה הנוספת, פסילת המינימום עומדת ככלל על ארבע שנים. לבית המשפט קיימת סמכות להורות על תקופה קצרה יותר בהתקיים נסיבות מיוחדות שאותן עליו לפרט בפסק הדין.

נוסף על הפסילה, בית המשפט עשוי להטיל:

• קנס כספי;
• פסילה על תנאי;
• התחייבות להימנע מביצוע עבירה;
• מאסר על תנאי;
• במקרים חמורים, ענישה מחמירה נוספת.

העונש מושפע מריכוז האלכוהול, נסיבות הנהיגה, עברו התעבורתי של הנהג, קיומה של תאונת דרכים, הרשעות קודמות ונסיבות אישיות רלוונטיות.

לגבי נהג חדש, הרשעה עלולה לגרור גם השלכות מול רשות הרישוי, לרבות דרישה לעבור מחדש מבחנים או בדיקות כתנאי לחידוש רישיון הנהיגה.

האם כל תוצאה מעל הרף מובילה להרשעה?

לא בהכרח. תוצאת ינשוף העולה על הרף היא ראיה משמעותית, אך יש לבחון אם ניתן להסתמך עליה ואם מכלול הראיות מוכיח את העבירה כנדרש.

במסגרת הטיפול המשפטי נבחנים חומר החקירה, תקינות ההליך, התיעוד המשטרתי והקשר בין הראיות השונות. לעיתים מתגלים פערים או ליקויים שעשויים להשפיע על האישום. במקרים אחרים, חומר הראיות מבוסס יותר, ואז יש לבחון כיצד לנהל את ההליך ולצמצם את השלכותיו.

לא כל פגם מביא לביטול כתב האישום, ולא ניתן לקבוע את סיכויי התיק על סמך תוצאת הינשוף בלבד.

ייצוג משפטי בעבירת נהיגה בשכרות

טיפול בתיק נהיגה בשכרות עשוי להתחיל כבר בשלב השימוע והפסילה המנהלית ולהימשך עד לסיום ההליך בבית המשפט לתעבורה.

עו"ד ירין סבג מעניק ייעוץ וייצוג בתיקי נהיגה בשכרות, נהיגה תחת השפעת אלכוהול וסירוב לבדיקת ינשוף. הייצוג כולל בחינה של חומר הראיות, גיבוש דרך הפעולה המתאימה וניהול ההליך בהתאם לנסיבותיו של הנהג ולמצבו המשפטי.

אם קיבלתם הזמנה לדין או שרישיונכם נפסל מנהלית, מומלץ לקבל ייעוץ משפטי לפני מסירת גרסה נוספת או קבלת החלטה בנוגע להמשך ההליך. בדיקה מוקדמת של התיק מאפשרת להבין את מצב הראיות, את החשיפה המשפטית ואת האפשרויות העומדות בפניכם.