פסילת רישיון בעקבות בדיקות המרב״ד
פסילת רישיון מטעמי כשירות רפואית שונה מפסילה שמטיל בית המשפט בעקבות עבירת תעבורה. היא עשויה להינתן גם ללא כתב אישום או הרשעה, כאשר מתעורר חשש שמצבו הרפואי, הנפשי או הקוגניטיבי של הנהג אינו מאפשר לו לנהוג בבטחה.
ההליך מתנהל מול המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, המוכר כמרב״ד, ומול רשות הרישוי. החלטה בהליך זה עשויה להביא לפסילת הרישיון, להגבלתו לסוג רכב מסוים או להתניית המשך הנהיגה בבדיקות ובתנאים נוספים.
מהו המכון הרפואי לבטיחות בדרכים?
המרב״ד הוא הגוף הרפואי המוסמך לבדוק את כשירותם הרפואית של נהגים ושל מבקשי רישיון נהיגה. במסגרת הבדיקה הוא עשוי להסתייע ברופאים, פסיכולוגים, פסיכיאטרים ואנשי מקצוע נוספים, בהתאם לסיבת ההפניה ולמצבו של הנבדק.
חשוב להבחין בין סמכויות הגופים: המרב״ד מבצע את הבדיקות ומעביר המלצה רפואית, אך ההחלטה בנוגע למתן הרישיון, הגבלתו או פסילתו מתקבלת על ידי רשות הרישוי.
סעיף 51 לפקודת התעבורה מאפשר לרשות הרישוי לפסול אדם מלהחזיק ברישיון נהיגה לצמיתות, לתקופה מסוימת או עד למילוי תנאים שנקבעו, כאשר היא סבורה שכושר הנהיגה שלו לקוי.
מי עשוי להיות מופנה לבדיקת מרב״ד?
הפניה למרב״ד עשויה להיעשות במגוון נסיבות, ובהן:
נהג שרופא מטפל דיווח כי מצבו הרפואי עלול לסכן אותו או אחרים בזמן נהיגה.
אדם המתמודד עם מחלה, מגבלה גופנית, הפרעה נפשית או קושי קוגניטיבי שעשויים להשפיע על הנהיגה.
נהג שהופנה בעקבות שימוש בסמים או באלכוהול.
נהג שביצע עבירות תעבורה חמורות או חוזרות, או שהיה מעורב בתאונת דרכים בנסיבות שעוררו ספק לגבי כשירותו.
מועמד לקבלת רישיון לרכב ציבורי או לרכב משא כבד.
אדם שהופנה על ידי רשות הרישוי, משטרת ישראל, בית המשפט, משרד הביטחון או המוסד לביטוח לאומי.
נהג שנדרש לעבור בדיקות נוספות כתנאי לחידוש רישיונו.
עצם ההפניה למרב״ד אינה קביעה שהנהג אינו כשיר. מדובר בפתיחת הליך בדיקה שבסופו תתקבל המלצה בהתאם לממצאים.
כיצד מתנהלת הבדיקה במרב״ד?
ההליך עשוי לכלול הצגת מסמכים רפואיים, מילוי שאלונים, בדיקה רפואית, מבחנים פסיכולוגיים או קוגניטיביים ובדיקה פסיכיאטרית. סוג הבדיקות נקבע בהתאם לסיבת ההפניה ולמידע המצוי בפני המרב״ד.
בסיום התהליך מעביר המרב״ד את המלצתו לרשות הרישוי. ההמלצה יכולה להיות שהנהג כשיר לנהיגה, כשיר בכפוף לתנאים או להגבלות, אינו כשיר באופן זמני או אינו כשיר לנהיגה.
רשות הרישוי היא שמודיעה לנהג על החלטתה. כאשר מתקבלת החלטה לפסול או להגביל את הרישיון, על הרשות למסור החלטה מנומקת ולאפשר לנהג לממש את זכותו לערור עליה.
האם פסילה בעקבות מרב״ד היא תמיד לשנה?
לא. אין תקופת פסילה אחידה החלה על כל מי שנמצא בלתי כשיר. משך ההגבלה או הפסילה נקבע בהתאם לסיבת אי הכשירות, לחומרת הממצאים ולהמלצה הרפואית.
במקרים מסוימים נקבעת בדיקה חוזרת לאחר שנה, אך ניתן לקבוע גם תקופה אחרת או תנאים שיש למלא לפני בדיקה מחודשת. לעיתים ההחלטה אינה פסילה מלאה, אלא הגבלת הרישיון לסוג רכב מסוים, דרישה להתאמות או חיוב במעקב רפואי.
ערר על החלטה המבוססת על המלצת המרב״ד
נהג או מבקש רישיון הרואה עצמו נפגע מההחלטה רשאי להגיש ערר לוועדת הערר בתוך 30 ימים מהמועד שבו נמסרה לו הודעת רשות הרישוי. הגשת הערר כרוכה בתשלום אגרה ויש לצרף אליה את המסמכים והטענות שעליהם מבקש הנהג להסתמך.
ועדת הערר רשאית לאשר את ההחלטה, לשנותה, לבטלה או להורות על בדיקה נוספת. הוועדה אינה מסתפקת רק בבחינת התוצאה הסופית, אלא רשאית לבחון מחדש את שאלת הכשירות הרפואית בהתאם לחומר שמונח בפניה.
משום כך, אין די בדרך כלל בטענה כללית שלפיה הנהג מרגיש כשיר. יש להציג תמונה רפואית עדכנית, מסודרת ורלוונטית ליכולת הנהיגה.
ערעור לבית המשפט המחוזי
על החלטת ועדת הערר ניתן לפנות לבית המשפט המחוזי, אך הדיון בבית המשפט מוגבל לשאלות משפטיות. בית המשפט אינו מחליף את שיקול דעתם המקצועי של הרופאים ואינו מבצע בדיקה רפואית חדשה.
ההליך עשוי לעסוק, בין היתר, באופן הפעלת הסמכות, בהנמקת ההחלטה, בזכות הטיעון ובהתאמה בין התשתית שהונחה בפני הוועדה לבין החלטתה. לכן חשוב שהטענות והמסמכים הרלוונטיים יוצגו כבר במסגרת הערר, ולא להמתין לשלב בית המשפט.
ההשלכות של פסילת רישיון מטעמי כשירות
פסילה רפואית עלולה להשפיע באופן ישיר על יכולתו של אדם לעבוד, להתנייד ולנהל את שגרת חייו. הפגיעה משמעותית במיוחד עבור נהגים מקצועיים, בעלי רישיון ציבורי או מסחרי ואנשים התלויים ברכב לצורך פרנסתם.
נהיגה לאחר שרשות הרישוי פסלה את הרישיון אסורה ועלולה להוביל להליך פלילי בגין נהיגה בזמן פסילה. עצם הגשת הערר אינה משיבה את תוקף הרישיון, אלא אם התקבלה החלטה מתאימה בעניין.
זומנתם לבדיקת מרב״ד או קיבלתם החלטת פסילה?
הטיפול הנכון אינו מתחיל רק לאחר שהרישיון נפסל. כבר בשלב הזימון לבדיקה חשוב להבין מדוע נפתחה הבדיקה, לאסוף את המסמכים הרפואיים המתאימים ולהציג מידע מדויק ועקבי.
כאשר כבר התקבלה החלטה, המועד להגשת ערר הוא קצר. הכנה נכונה בשלב הראשון עשויה להיות משמעותית יותר מניסיון לתקן בדיעבד תמונה רפואית שכבר התקבעה בתיק.
